ערבית והבנת המילים במקרא

* וימש חושך (שמות י, כא) - מפרש רש"י "כמו: ויאמש, יש לנו תיבות הרבה חסירות אל״ף, לפי שאין הברת האל״ף נכרת כל כך, אין הכתוב מקפיד על חסרונה, כגון: לא יהל שם ערבי (ישעיהו י״ג:כ׳) – כמו: לא יאהל, לא יטה אהלו, וכן: ותזרני חיל (שמואל ב כ״ב:מ׳) – כמו: ותאזרני". הנ"ל מתאים לערבית مساء (masa'an) - ערב. כלומר, כאילו נכתב "ויהי חשוך החושך".

* ויאמר אלהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו את העם (שמות ה ד) - כותב הרמב"ן: "תפריעו את העם ממעשיו – אמר אנקלוס: תבטלו, וכן: פורע מוסר (משלי י״ג:י״ח), ותפרעו כל עצתי (משלי א׳:כ״ה)". הנ"ל מתאים לערבית متوفرعا (mutawafiriean) - חופשי, זמין (לדוגמא, זמין בלו"ז). אולי ממילה זו נגזר גם free באנגלית?

* לחם ובשר - בשר בערבית נכתב لحم (lahm). לפי ויקימילון (ערך 'לחם'): השורש ל־ח־ם בעברית מתאר גם מאבק אלים (עיינו: לחם א). בערבית פירוש המילה لَحْم (לַחְם) הוא "בָּשָׂר", ומכאן אפשר להסיק, כי פירוש המילה המקורי היה ציד, והמזון המופק מן הציד. עם שינוי תזונת האדם והמעבר לחקלאות באזור הסהר הפורה,החל עיקר המזון להיצרך מגידולי דגן. משמעות המילה "לחם" השתנתה בשפות השמיות שדוברו באזור הסהר הפורה (עברית, ארמית, אוגריתית ועוד) על פי השינוי בהרכב התזונה. גם בתורה יש הופעות של המושג לחם בהן לא ברור אם הכוונה ללחם ממש או לבשר. 

דוגמא א': "וַיִּזְבַּח יַעֲקֹב זֶבַח בָּהָר וַיִּקְרָא לְאֶחָיו לֶאֱכָל לָחֶם וַיֹּאכְלוּ לֶחֶם וַיָּלִינוּ בָּהָר" (בראשית לא נד). תחילת הפסוק מדברת על קרבן בשרי וההמשך מדבר על לחם.

דוגמא ב': "וַיָּשִׂימוּ לוֹ לְבַדּוֹ וְלָהֶם לְבַדָּם וְלַמִּצְרִים הָאֹכְלִים אִתּוֹ לְבַדָּם כִּי לֹא יוּכְלוּן הַמִּצְרִים לֶאֱכֹל אֶת הָעִבְרִים לֶחֶם כִּי תוֹעֵבָה הִוא לְמִצְרָיִם" (בראשית מג לב). תועבת מצרים, המכונה כאן לחם, היא בשר צאן: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לֹא נָכוֹן לַעֲשׂוֹת כֵּן כִּי תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם נִזְבַּח לַיהוָה אֱלֹהֵינוּ הֵן נִזְבַּח אֶת תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם לְעֵינֵיהֶם וְלֹא יִסְקְלֻנוּ" (שמות ח כב).

דוגמא ג': בשר הקרבנות בספר ויקרא מתואר כלחם. "וְקִדַּשְׁתּוֹ (את הכהן) כִּי אֶת לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ הוּא מַקְרִיב...". או "לֶחֶם אֱלֹהָיו מִקָּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים (בשר קדשי קדשים) וּמִן הַקֳּדָשִׁים (בשר קדשים) יֹאכֵל" (ויקרא כא כב). ויש עוד...