שירת למך ופשרה
בנסיון להבין את
משמעות שירתו של למך עברתי על פירושיהם של רש"י (בשם התנחומא), מדרש רבה,
המלבי"ם, רד"ק, רבינו בחיי, הכתב והקבלה, רש"ר הירש, רד"צ
הופמן ועוד, אבל הרגשתי שהם לא מביאים את הפשט הפשוט. במאמר זה אציע פירוש שלפי
דעתי לא עושה הסקות לוגיות גדולות מדי, מתיימר לא להבין הכל אך מנסה לקלוע למגמה הכללית המובאת בפרשיות בראשיות
ונח.
א.
הסיפור
אביא את תאורו של
למך ובניו, ואת שירתו, כפי שמובא בבראשית ד, טז-כד:
וַיִּֽקַּֽח־ל֥וֹ לֶ֖מֶךְ
שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֑ים שֵׁ֤ם הָֽאַחַת֙ עָדָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית צִלָּֽה׃ וַתֵּ֥לֶד
עָדָ֖ה אֶת־יָבָ֑ל ה֣וּא הָיָ֔ה אֲבִ֕י יֹשֵׁ֥ב אֹ֖הֶל וּמִקְנֶֽה׃ וְשֵׁ֥ם אָחִ֖יו
יוּבָ֑ל ה֣וּא הָיָ֔ה אֲבִ֕י כׇּל־תֹּפֵ֥שׂ כִּנּ֖וֹר וְעוּגָֽב׃ וְצִלָּ֣ה גַם־הִ֗וא
יָֽלְדָה֙ אֶת־תּ֣וּבַל קַ֔יִן לֹטֵ֕שׁ כׇּל־חֹרֵ֥שׁ נְחֹ֖שֶׁת וּבַרְזֶ֑ל וַֽאֲח֥וֹת
תּֽוּבַל־קַ֖יִן נַֽעֲמָֽה׃ וַיֹּ֨אמֶר לֶ֜מֶךְ לְנָשָׁ֗יו עָדָ֤ה וְצִלָּה֙ שְׁמַ֣עַן
קוֹלִ֔י נְשֵׁ֣י לֶ֔מֶךְ הַאְזֵ֖נָּה אִמְרָתִ֑י כִּ֣י אִ֤ישׁ הָרַ֙גְתִּי֙ לְפִצְעִ֔י
וְיֶ֖לֶד לְחַבֻּרָתִֽי׃ כִּ֥י שִׁבְעָתַ֖יִם יֻקַּם־קָ֑יִן וְלֶ֖מֶךְ שִׁבְעִ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃
ב.
מקום הסיפור במבנה הכללי
חשוב גם להבין מקומה
של הפרשייה במבנה הסיפור (פרקים ד-ה):
·
קין והבל
1.
לידת קין והבל.
2.
מנחות קין והבל ושיחה בין קין לקב"ה.
3.
הריגת הבל בידי קין.
4.
שיחה בין קין לקב"ה בה סוכם כי קין
יהיה גולה (נע ונד).
5.
קין בגלות אך מחליט לבנות עיר.
·
שושלת קין
1.
קין
2.
חנוך
3.
עירד
4.
מחויאל
5.
מתושאל
6.
למך
§
נשות למך עם שלושת בניהם ועיסוקם.
§
שירת למך לנשיו.
·
שושלת שת
1.
שת – נולד בעקבות מות הבל.
2.
אנוש
3.
קינן
4.
מהללאל
5.
ירד
6.
חנוך
7.
מתושלח
8.
למך
9.
נח
§
שירת למך על בנו נח
§
שלושת בני נח
·
בני האלוהים ובנות האדם
·
בני האדם חוטאים בחמס והקב"ה מביא
מבול
ג.
הערות על המבנה
אקדים בכמה הערות
שכדאי לתת עליהם את הדעת:
1.
נראה כי הסיפור דן בנושא הרצח והחמס:
i. קין רוצח את
הבל
ii. למך רוצח
איש וילד
iii. האדם מתואר
כמשחית וכמחולל חמס (ולכן הקב"ה משחית את הארץ).
iv. איסור רצח אדם לאחר המבול.
2.
קיים דמיון בין שושלת קין לשושלת שת:
i. בעניין השמות,
כפי שגם מובא בספר "בראשית – סיפורן של התחלות" (פרופ' יונתן גרוסמן,
עמ' 144):
אציין
כי הפרשנות המצויה גורסת כי שושלת שת היא מעין תיקון לשושלת קין, והזיקה בשמות
מבליטה את הניגודיות בין הדמויות. לדוגמא, למך הראשון שר על מעשה הרצח שלו ואילו
למך השני שר על תקווה. בסופו של דבר נכרתה שושלת קין ולא נשאר ממנה שריד ופליט
לאחר המבול (חוץ מנעמה בת למך מהמדרש הידוע...).
ii. גם שושלת
קין וגם שושלת שת מסתיימות במשפחה בעלת אישה (אשת נח – המובאת בסיפור המבול) או
נשים (עדה וצילה) ושלושה ילדים (יבל, יובל ותובל קין כנגד שם חם ויפת). לשתי
המשפחות קיים שיר ("כי איש הרגתי..." כנגד "זה ינחמנו...").
ד.
זיקת סיפור קין לפרשיית רוצח בשגגה
קין, רואה כי ה' לא
פנה אל מנחתו, לפיכך:
" וַיֹּאמֶר[1] קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיְהִי
בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וַיַּהַרְגֵהוּ".
הקב"ה פונה
לקין ושואלו לגבי הבל, אך קין נותן תשובה מתחמקת:
" וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל קַיִן
אֵי הֶבֶל אָחִיךָ וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי".
הקב"ה מראה לו
שהוא לא מטומטם ומעניש אותו:
"
וַיֹּאמֶר מֶה עָשִׂיתָ קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה. וְעַתָּה
אָרוּר אָתָּה מִן הָאֲדָמָה אֲשֶׁר פָּצְתָה אֶת פִּיהָ לָקַחַת אֶת דְּמֵי אָחִיךָ
מִיָּדֶךָ. כִּי תַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה לֹא תֹסֵף תֵּת כֹּחָהּ לָךְ נָע וָנָד תִּהְיֶה
בָאָרֶץ[2] ".
קין עונה שעלולים
להרוג אותו, ואז דינו יהיה גרוע מגלות:
"
וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל יְהוָה גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשׂא. הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם
מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּמִפָּנֶיךָ אֶסָּתֵר וְהָיִיתִי נָע וָנָד בָּאָרֶץ וְהָיָה
כָל מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי".
ה' נענה לבקשתו,
ומצהיר שכל הפוגע בו יינקם פי שבע[3]:
"וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוָה לָכֵן כָּל
הֹרֵג קַיִן שִׁבְעָתַיִם יֻקָּם וַיָּשֶׂם יְהוָה לְקַיִן אוֹת[4] לְבִלְתִּי הַכּוֹת אֹתוֹ כָּל
מֹצְאוֹ".
מכאן ואילך נראה
שקין אינו במעמד נע ונד, אלא יושב בעיר המגנה עליו מפני רוצחים שעלולים למצוא
אותו:
"
וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי יְהוָה וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד קִדְמַת עֵדֶן. וַיֵּדַע
קַיִן אֶת אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת חֲנוֹךְ וַיְהִי בֹּנֶה עִיר וַיִּקְרָא
שֵׁם הָעִיר כְּשֵׁם בְּנוֹ חֲנוֹךְ".
בשלב זה ניתן לראות
כי עונשו של קין מתכתב במידת מה עם עונשו של הרוצח בשגגה בהמשך התורה. הרוצח גולה
לעיר מקלט בה לא יוכל גואל הדם לרצוח אותו:
·
"וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹהִים אִנָּה
לְיָדוֹ וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה". (שמות כא, יג).
·
וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה
לָכֶם וְנָס שָׁמָּה רֹצֵחַ מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה. וְהָיוּ לָכֶם הֶעָרִים לְמִקְלָט
מִגֹּאֵל וְלֹא יָמוּת הָרֹצֵחַ עַד עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט (במדבר
לה, יא-יב).
ה.
הנחה נוספת
נראה כי למך (צאצא
קין) הוא בן דורו של נח, שכן לא מופיע אחרי בניו המשך לשושלת. ניתן להניח שהוא
הושמד עם משפחתו במבול כי לא זכה להיות בתיבה. ראיה לכך שהתורה רוצה להזכיר לנו את
זה היא ההצגה שלה באופן כללי: ראשית מוצגים שושלת קין ולאחריה שושלת נח. ה' אומר
שבני האדם אינם מתנהגים בצורה ראויה ומשאיר רק את שושלת נח. מכאן נראה ששושלת קין
מוצגת במקביל לשושלת שת כדי שנשווה גם לגבי גורלם.
ו.
פשר שירת מלך
וַיֹּ֨אמֶר לֶ֜מֶךְ לְנָשָׁ֗יו[5] עָדָ֤ה וְצִלָּה֙ שְׁמַ֣עַן קוֹלִ֔י
נְשֵׁ֣י לֶ֔מֶךְ הַאְזֵ֖נָּה אִמְרָתִ֑י[6] כִּ֣י אִ֤ישׁ הָרַ֙גְתִּי֙ לְפִצְעִ֔י
וְיֶ֖לֶד לְחַבֻּרָתִֽי׃ כִּ֥י שִׁבְעָתַ֖יִם יֻקַּם־קָ֑יִן וְלֶ֖מֶךְ שִׁבְעִ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃
1.
איש הרגתי לפצעי וילד לחבורתי – שני
פירושים הגיוניים בפרשנים:
i. הריגה על
ידי פציעה[7].
ii. הריגה משום
שפצעו את למך (פצעי וחבורתי שלי). בפירוש זה למך פחות זכאי מהפירוש הקודם.
2.
כי שבעתיים יוקם קין ולמך שבעים ושבעה –
שני פירושים הגיוניים:
i. נאמר על קין
"כל הורג קין שבעתיים יוקם" כי הוא מוגן מגואל הדם בזכות האות שלו. כאן
אומר למך שההורגו יינקם יותר – אם משום שה' ינקום, כפי שעשה עם קין. אם משום שלמך
בעצמו ינקום, כפי שהרג למך איש וילד. יש לכך גם סמך מויקרא כו (פרשת הקללות) בה יש
איום בענישה פי 7 על חטאי ישראל[8].
ii. בניגוד
לדברי ה' לקין, בה דובר על הנקמה בפוגע בקין, כאן מדבר למך על על נקמת ה' בקין –
עונש הגלות (נאמר "יוקם קין", ולא אויבו של קין). למך אומר שעונשו עשוי
להיות חמור משל קין.
הפירושים מתחלקים
לשני חלקים עיקריים: האם למך מסווג כדמות חיובית או שלילית.
מצד אחד, למך נראה
אדם חיובי – ילדיו הם אבות התעשייה והאמנות האנושית. גם אם המילה ברזל נשמעת לא
טוב זה לא אומר שלמך היה אדם רע.
מצד שני, למך הוא
הדור האחרון בשושלת קין, בתקופה בה האנושות היתה מלאה חמס.
כיצד נחליט?
·
כפי שהראיתי, למך ובניו מוצגים כנגד סוף
שושלת שת, כדי להדגיש את גורלם המר כנגד גורלם של נח ומשפחתו.
·
מכיוון שכך, למרות הטוב שיכל לצאת מלמך –
קדמה וכו', נראה שהוא אינו דמות חיובית וסופו אינו טוב.
·
לכן נדרש לפרש שדמותו מוצגת באור שלילי ומתוך
כך גם שירתו שלילית, גם אם אינה מובנת לאשורה (אני לא מתיימר להבין).
·
מכאן, מה שכן מובן מתוכן השירה – למך שר
על מציאות לא תקנית בה הרג אדם ו/או[9] ילד (שאולי לפני זה פצעו אותו).
למך ממשיך בקו השלילי, ואומר שתבוא נקמה גדולה (לא ברור למי ועל ידי מי).
ז.
הקשר בין שירת למך להצלה מהמבול
ניתן להציע שלמך
אינו רוצה למות על מעשיו ולכן אומר שהפוגע בו על מעשה הרצח שביצע יינקם.בסופו של
דבר ה' אינו מצילו כי הוא ככל הנראה אינו חף מפשע, ולכן גוזר את גורלו למוות
במבול.
נח לעומתו נמצא
בתיבה המשמשת כעיר מקלט מפני המבול גואל הדם. לאחר המבול ה' אכן מלמד שאסור לנו
לפעול בדרכו של למך "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם
אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם (בראשית ט, ו).
לולי דמסתפינא, ניתן
להציע שבדומה לפסוק "וְהִצִּילוּ הָעֵדָה אֶת הָרֹצֵחַ מִיַּד גֹּאֵל
הַדָּם וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה אֶל עִיר מִקְלָטוֹ אֲשֶׁר נָס שָׁמָּה וְיָשַׁב
בָּהּ עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדֹל אֲשֶׁר מָשַׁח אֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ"
(במדבר לה, כה), למך פונה לנשיו "עדה וצילה" כדי להראות
שהוא ראוי להגנה, אך בסופו של דבר הוא אינו מקבלה ומת בחטאיו עם משפחתו במבול.
ח.
מסר
המסקנה היא שמעשה
רצח הוא מעשה חמור, ואין עליו כפרה "וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם
בָּהּ כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר
שֻׁפַּךְ בָּהּ כִּי אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ" (במדבר לה, לג). גם במקרה בו אדם
חושב שמעשה הרצח שלו מוצדק, הוא עדיין יבוא על עונשו, אם במוות ואם בגלות.
[1] אולי צ"ל "ויחר" כפי שנכתב בפס' ה? ואז הנוסח
הקיים הוא מקפיצת שורה מפסוק י"ג: "ויאמר קין אל ה' גדול עווני
מנשוא".
[2] הקב"ה
קילל את קין בצורה חמורה מקללת אדם – אצל אדם נאמר "בזעת אפיך תאכל
לחם", דהיינו שלאחר עבודה מאומצת יצליח להפיק אוכל מהאדמה. אצל קין נראה שהוא
לעולם לא יוכל לעסוק בחקלאות. בנוסף – נגזר עליו להיות נע ונד.
[3] ולא נראה שהכוונה מפשט הפסוקים היא שייענש לסוף שבע דורות,
כפי שמובא ברש"י בשם התנחומא.
[4] נראה שהאות היא מעין סימן לקיום ההבטחה, כפי שהיתה הקשת (עליה
נאמר אות בהקשר של הבטחה אנושית) לאחר המבול. אבא מפרש שהאות הוא יכולת הישיבה
בעיר, דבר שיכול להסתבר, כי נראה שהקב"ה מבטל פתאום את הגלות ונותן לו לשבת
בארץ נוד ישיבת קבע, ולאחריה אף בונה קין את העיר חנוך.
[5] אולי מתכתב
עם החטא "ויראו בני האלוהים את בנות האדם כי טבות הנה ויקחו להם נשים מכל אשר
בחרו", אשר מדבר לפי חלק מהפרשנויות על האנשים החשובים. בכל אופן לא ברור לי
לגמרי...
[6] הלשון מזכירה את תחילת שירת האזינו, ומופיעה גם אצל בלעם
"קום בלק ושמע, האזינה עדי בנו ציפור" ובנבואת ישעיהו א – "שמעו
שמים והאזיני ארץ כי ה דיבר".
[7] אולי בהתאמה עם דברי התורה
המדברים על מכה שאינה הורגת: "פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה".
[8] Rogers,
Jeffrey S. (2000). "Lamech". In Freedman, David Noel; Myers, Allen C.
(eds.). Eerdmans Dictionary of the Bible. Eerdmans. ISBN 9781250088703.
[9] השאלה היא אם זו תקבולת נרדפת או משלימה. (לפי ויקיפדיה
ערך "תקבולת", שתי הפסוקים בשירת למך הם בעלי תקבולת חסרה - האבר השני
מחסיר חלק מהמשפט שקיים באבר הראשון).
תגובות
הוסף רשומת תגובה