הערות לספר יחזקאל

* פרק לח (מלחמת גוג ומגוג) מזכירה את החזיון בבבקעה המלאה עצמות בפרק לז. בשני הסיפורים יש בקעה או גיא מלא עצמות. אולי להנגיד את גוג וצבאו שהופכים לעצמות לעומת ישראל שעצמותיהם קמות לתחייה.

* האיש שמתואר כמראה נחושת ופתיל פשתים וקנה מידה בידו מזכיר את האיור של האל שמש באסטלת חוקי חמורבי. גם שם האל שמש מחזיק את החפצים הללו המסמלים חוק וסדר (כלי מדידה). ככל הנראה יחזקאל ראה אותם בבבל.

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הערה לפרשיות הקדושה בויקרא יז-כ

כותב את הדברים כהתהוותם: היה דיון בביהכנ לגבי סיבת מאכלות אסורים, ונאמרו הטעמים המפורסמים של רמבם ורמבן. הראיתי לירון ברששת שלדעתי הסיבה היא לסימן שהקב"ה הבדילנו משאר העמים, כמו שאומר הכתוב בסוף פרשת קדושים: "וְהִבְדַּלְתֶּם בֵּין הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה לַטְּמֵאָה וּבֵין הָעוֹף הַטָּמֵא לַטָּהֹר וְלֹא תְשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי לָכֶם לְטַמֵּא. וִהְיִיתֶם לִי קְדֹשִׁים כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהוָה וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי..." (כ, כה-כו). לאחר שעניתיו שאלני מדוע סימן דווקא בדרך זו ולא בדרך אחרת. השבתיו כי אם היתה דרך אחרת היה שואל גם עליה אבל אמרתי לו שתשובה טובה אין לי. אחכ עיינתי בפרשת נח וראיתי הקבלות רבות בינה לבין פרקי ספר הקדושה המיועדים לישראל (בניגוד לפרשת אמור ואילך שעיקרה בקדושת הכהנים והמקדש). חיות טמאות וטהורות נח מצטווה להביא שבעה-שבעה מהבהמה והעוף הטהורים. הפסוקים מזכירים את הפסוק שהבאנו לעיל. שם: "מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה תִּקַּח לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָ...
המשך לקרוא
תמונה
  אנומליות במפקדי בני ישראל 06.25 1.      מפקדי בני ישראל 2.      מפקדי הלויים                            I.           מפקד מגיל חודש ומעלה                          II.           מפקד מגיל 30 עד 50 3.      בכורות     האנומליות א.      היסטוגרמה של ספרת המאות במפקד בנ"י ( מאור עובדיה – סרטון ביוטיוב ) a.      ניתן לראות שלא מתפלג אחיד כמצופה ממפקד. b.      אותם ערכי היסטוגרמה בדיוק קיימים גם במפקד בפרק א וגם בפרק כ"ו.   ב.      ערכי 30 ו-50 – הצעת Rüdiger ...
המשך לקרוא

שירת למך ופשרה

תמונה
  בנסיון להבין את משמעות שירתו של למך עברתי על פירושיהם של רש"י (בשם התנחומא), מדרש רבה, המלבי"ם, רד"ק, רבינו בחיי, הכתב והקבלה, רש"ר הירש, רד"צ הופמן ועוד, אבל הרגשתי שהם לא מביאים את הפשט הפשוט. במאמר זה אציע פירוש שלפי דעתי לא עושה הסקות לוגיות גדולות מדי, מתיימר לא להבין הכל אך מנסה לקלוע למגמה הכללית המובאת בפרשיות בראשיות ונח. א.      הסיפור אביא את תאורו של למך ובניו, ואת שירתו, כפי שמובא בבראשית ד, טז-כד: וַיִּֽקַּֽח־ל֥וֹ לֶ֖מֶךְ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֑ים שֵׁ֤ם הָֽאַחַת֙ עָדָ֔ה וְשֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖ית צִלָּֽה׃ וַתֵּ֥לֶד עָדָ֖ה אֶת־יָבָ֑ל ה֣וּא הָיָ֔ה אֲבִ֕י יֹשֵׁ֥ב אֹ֖הֶל וּמִקְנֶֽה׃ וְשֵׁ֥ם אָחִ֖יו יוּבָ֑ל ה֣וּא הָיָ֔ה אֲבִ֕י כׇּל־תֹּפֵ֥שׂ כִּנּ֖וֹר וְעוּגָֽב׃ וְצִלָּ֣ה גַם־הִ֗וא יָֽלְדָה֙ אֶת־תּ֣וּבַל קַ֔יִן לֹטֵ֕שׁ כׇּל־חֹרֵ֥שׁ נְחֹ֖שֶׁת וּבַרְזֶ֑ל וַֽאֲח֥וֹת תּֽוּבַל־קַ֖יִן נַֽעֲמָֽה׃ וַיֹּ֨אמֶר לֶ֜מֶךְ לְנָשָׁ֗יו עָדָ֤ה וְצִלָּה֙ שְׁמַ֣עַן קוֹלִ֔י נְשֵׁ֣י לֶ֔מֶךְ הַאְזֵ֖נָּה אִמְרָתִ֑י כִּ֣י אִ֤ישׁ הָרַ֙גְתִּי֙ לְפִצְעִ֔י וְיֶ֖לֶד לְחַבֻּרָתִֽי׃ כִּ֥י שִ...
המשך לקרוא