הערה לפרשיות הקדושה בויקרא יז-כ

בס"ד

 פרשת דברים

ה'תשפ"א

1. רש"י על הפסוק "בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ מוֹאָב הוֹאִיל מֹשֶׁה בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר" (דברים א ה) כותב:

        "הואיל" - התחיל כמו (בראשית יח כז) הנה נא הואלתי.

   רש"י הפנה לפסוק בבראשית כדי להביא ראיה לכך שהכוונה להתחלה. כשקוראים את פירושו לפסוק "וַיַּעַן אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל אֲדֹנָי וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר" רואים בכלל אחרת:

        הוֹאַלְתִּי – רָצִיתִי, כְּמוֹ (שמות ב, כא): "וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה".

   רש"י כאן הפנה לפסוק נוסף: "וַיּוֹאֶל מֹשֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ וַיִּתֵּן אֶת צִפֹּרָה בִתּוֹ לְמֹשֶׁה", אך על אתר מפרש:

        וַיּוֹאֶל – כְּתַרְגּוּמוֹ ("וּצְבִי מֹשֶׁה" - רצה). וְדוֹמֶה לוֹ: "הוֹאֶל נָא וְלִין" (שופטים יט,ו), "וְלוּ הוֹאַלְנוּ" (יהושע ז,ז), "הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר" (בראשית יח,כז,לא). וּמִדְרָשׁוֹ לְשׁוֹן אָלָה; נִשְׁבַּע לוֹ שֶׁלֹּא יָזוּז מִמִּדְיָן כִּי אִם בִּרְשׁוּתוֹ (נדרים ס"ה ע"א).

כלומר, רש"י בפירושו (או שאולי יש כמה עריכות. הרצאה של ד"ר יושי פרג'ון בנושא כאן) כתב סה"כ 3 פירושים לפועל "הואיל": התחיל, רצה, לשון אלה.

2.