עולם הבא
חז"ל ראו שמצד אחד יש צורך בעולם הבא (אנשים רוצים תגמול על המצוות וכן בתרבויות אחרות יש עוה"ב), אך מצד שני אין לכך כל איזכור מרכזי במקרא. אצל עמים אחרים, העוה"ב הוא מקום תענוגות מהסוג של העוה"ז.
חכמים רצו לפשר ולכן צמצמו את רעיון העוה"ב: רק חלק מסוים בגוף (הנשמה) מתקיים שם לאחר מות הגוף, ומקבל שם הנאה/ענישה שאין לאדם שחי בעוה"ז יכולת להבין מהי.
כלומר, עבורנו, העוה"ב הוא כמאן דליתא (כי אין לנו יכולת להשיגו).
בכל אופן אנחנו מצווים להאמין בכך, כי חכמים ציוו אותנו מכח "כל אשר יורוך".
[ייתכן להוסיף ולומר (במנותק מהנאמר ע"כ) שהעוה"ב קיים מכח ש"הצדיק (חז"ל) גוזר וה' מקיים" ולפני "גזירת" חז"ל (העלאת הנושא על ידם) לא היה דבר כזה וכעת יש].
אשמח לתגובות בנושא.
תגובות
הוסף רשומת תגובה