הערה לפרשיות הקדושה בויקרא יז-כ

דע מה שתשיב

פז בורשטיין - סיוון תשפ"א

במאמר זה יובאו תשובות לטענות הנוגדות את תפיסת היהדות.

1. קיצור תולדות (שם הווי"ה) - ד"ר יגאל בן-נון - הוצאת רסלינג

ניתן לראות גם תקציר הרעיון בקישור כאן.

טענתו של בן-נון (ושל חוקרים רבים אחרים, החל מוולהאוזן) היא ששפן הסופר מתקופתו של המלך יאשיה הוא שכתב את המקור הדברימי של התורה. (עמ' 35, 38-39). גרעין המקור הדברימי הוא בפרקים יב-כו. בפרקים אלו מרוכזים מצוות רבות.

הטענה הזו קשה לנוכח הפסוק הבא, הנמצא בתוך המקור הדברימי (דברים יד ז):

"אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה הַשְּׁסוּעָה אֶת הַגָּמָל וְאֶת הָאַרְנֶבֶת וְאֶת הַשָּׁפָן כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הֵמָּה וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסוּ טְמֵאִים הֵם לָכֶם".

בפסוק זה נכתב במפורש שהשפן טמא. אילו שפן, או מישהו מסיעתו של שפן/ המלך יאשיה היה כותב את הלכות כשרות, הוא היה בוחר בדוגמאות אחרות.

2. פרופ' רחל אליאור

ניתן לצפות בדבריה בקישור (מתוך ערות היוטיוב של אלכס צייטלין):

לשיטתה, לוח השנה שהיה נהוג הלך אחר השמש בלבד. בתקופה החשמונאית בית סלווקוס שהגיע ממקדוניה ושלט בארץ החיל נגד רצון העם את הלוח הירחי היווני (175 לפנה"ס). מי שדאג לשמור על הלוח השמשי, לשטיתה, היו הצדוקים, שאת כתביהם מוצאים במגילות קומראן.

בתהילים (קד יט) נכתב "עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ". פרק זה ודאי היה קיים לפני ימות המחלוקת, ואף נמצא במגילות קומראן באופן חלקי. (4QPsc frgs 15-16). כיצד ייתכן שהלוח הירחי חדש?

(עניין נוסף שניתן להוסיף: לפי חלק מהמחקרים (Smith, Mark S. (2010). God in Translation: Deities in Cross-Cultural Discourse in the Biblical World. William B Eerdmans Publishing. p. 70. ISBN 978-0-8028-6433-8. Retrieved 8 July 2017.) פרק זה הושפע מההמנון של המלך פרעה אחאנאתון לאל השמש רע. אחד המאפיינים השונים בין הפרקים הוא שלא רק השמש שולטת, אלא אף הירח, שקובע את המועדים. כלומר, לכותב הפרק היה חשוב להדגיש את חשיבות הירח. ממש כמו שרש"י כותב בשמות יב א שהציווי לשמור על חודש האביב תלוי בירח, כדי להבדל מהמצרים שהולכים אחר השמש בלבד.)