בס"ד
פרשת קורח
* "וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל הָעֵדוּת וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים" (במדבר יז כג).
מדוע דווקא שקדים?
תשובה: האות הזה נעשה לשם "אוֹת לִבְנֵי מֶרִי וּתְכַל תְּלוּנֹּתָם מֵעָלַי וְלֹא יָמֻתוּ...". (שם יז כה).
שקד הבר הוא מר, ולא ניתן לאכול מכל עץ שקד (עיין עוד קרן זווית, נדב שנרב, עמ' 85-86; ויקיפדיה העברית, ערך שקד מצוי).
כדי לסמל את המרי של המתנגדים נעשה שימוש ברעיון זה: השקד הטוב ביותר הוא זה שאינו מר, כדי שישראל ילמדו לא להיות מרירים.
* הקבלה בין העלילה בתחילת הפרשה לדינים המופיעים בסופה:
א. " וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי..." (טז א)
כנגד:
"כֹּל חֵלֶב יִצְהָר וְכָל חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן רֵאשִׁיתָם אֲשֶׁר יִתְּנוּ לַיהוָה לְךָ נְתַתִּים" (יח יב).
[לאחר שבן יצהר מתלונן על הכהונה, באים דינים לקביעת מעמד הכהנים, בהם מופיע דין גם על היצהר].
ב. "וַיִּחַר לְמֹשֶׁה מְאֹד וַיֹּאמֶר אֶל יְהוָה אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי..." (טז טו)
כנגד:
"וְאֵת בְּכוֹר הַבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה תִּפְדֶּה..." (יח טו)
[משה טוען שאינו מולך עליהם ומבסס את הטענה בעובדה שאינו לוקח מהעם את חמוריהם (עיין זכויות המלך שמו"א ח, ודעת מקרא לפסוק הנ"ל בפרשתנו). לאחר מכן מעמד הכהנים מבוסס על פדיון בהמה טמאה (התורה בד"כ משתמשת בדוגמא של חמור כבהמה טמאה בפדיון בכורות)].
ג. "אַף לֹא אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הֲבִיאֹתָנוּ וַתִּתֶּן לָנוּ נַחֲלַת שָׂדֶה וָכָרֶם הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר לֹא נַעֲלֶה" (טז יד)
כנגד:
"כֹּל חֵלֶב יִצְהָר וְכָל חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן רֵאשִׁיתָם אֲשֶׁר יִתְּנוּ לַיהוָה לְךָ נְתַתִּים" (יח יב) וכן "וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן וְכַמְלֵאָה מִן הַיָּקֶב" (יח כז, ובצורה דומה בפסוק ל).
[דתן ואבירם טוענים על שטרם קיבלו נחלת שדה וכרם. הקב"ה אומר להם שיהיה להם שדה וכרם, והם יתנו ממנו לכהן וללוי].
ד. פרה אדומה (שאמנם שייכת לפרשה הבאה אך היא המשך דיני סוף פרשתנו) דנה בדיני הטהרה מטומאת מת, כנראה בגלל כל המתים בפרשה (14700+250+משפחות קורח, דתן ואבירם). כמו כן, משה אומר: "וַיְדַבֵּר אֶל הָעֵדָה לֵאמֹר סוּרוּ נָא מֵעַל אָהֳלֵי הָאֲנָשִׁים הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה וְאַל תִּגְּעוּ בְּכָל אֲשֶׁר לָהֶם פֶּן תִּסָּפוּ בְּכָל חַטֹּאתָם" (טז כו) מתכתב עם מגע של טומאה "הַנֹּגֵעַ בְּמֵת לְכָל נֶפֶשׁ אָדָם וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים" (יט יא) וכן טומאת אוהל "אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים" (שם יד). "חטאתם" כנגד "וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת".
תגובות
הוסף רשומת תגובה