פרשת שלח לך תשפ"א
* כאשר משווים את שמות המרגלים עם שמות הנשיאים שבתחילת הספר, ניתן להבחין בשמות תיאופוריים מלאים אצל הנשיאים (ואצל אבותיהם, כמו אליצור בן שדיאור) בניגוד לשמות בהם שם ה' כאילו נמחק מהם בכוונה אצל המרגלים (שמוע במקום שמעיה, זכור במקום זכריה, שפט במקום שפטיה וכן הלאה...).
לאחר שמות המרגלים מוזכר "וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן-נוּן, יְהוֹשֻׁעַ".
לענ"ד, התורה רצתה להראות את חוסר הקשר של המרגלים עם ה', בניגוד ליהושע.
ניתן לראות את המשך תופעה זו כאשר משה אומר למעפילים: "אַל-תַּעֲלוּ, כִּי אֵין יְהוָה בְּקִרְבְּכֶם...".
* התורה נוהגת להביא חוקים ומצוות ע"י קטע סיפורי. תחילת הפרשה היא סיפור המשמש כהקדמה למצוות. קיימות מילים דומות בין החלקים השונים. אני אביא 3 דוגמאות שלא ראיתי להם התייחסות עד כה במפרשים:
- "כִּי לַחְמֵנוּ הֵם..." (יד, ט) כנגד "וְהָיָה בַּאֲכׇלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ תָּרִימוּ תְרוּמָה לַיהֹוָה" (טו, יט).
- "וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה מִן הַתָּרִים אֶת הָאָרֶץ קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם" (יד, ו) כנגד "וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת" (טו, לז). [לא תצטרכו להצטער ולקרוע את בגדיכם אם תזכרו את המצוות].
- "וַיֹּאמְרוּ כׇּל הָעֵדָה לִרְגּוֹם אֹתָם בָּאֲבָנִים..." (יד, י) כנגד " מוֹת יוּמַת הָאִישׁ רָגוֹם אֹתוֹ בָאֲבָנִים כׇּל הָעֵדָה מִחוּץ לַמַּחֲנֶה" (טו, לה). [ניגוד בין שני מקרים בהם ראוי/לא ראוי מעשה של רגימה באבנים].
תגובות
הוסף רשומת תגובה