השוואה בין שבירת הלוחות למלחמת עמלק
13.03.21
|
מלחמת עמלק (סוף פרשת בשלח) |
שבירת הלוחות (פרשת כי תשא) |
|
וּמֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר, עָלוּ
רֹאשׁ הַגִּבְעָה |
וירד משה מן ההר ( ואל
הזקנים אמר שבו לנו בזה עד אשר נשוב אליכם והנה אהרן וחור עמכם מי בעל
דברים יגש אלהם) |
|
וַיִּקְחוּ-אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ
תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ |
לחת העדת לחת אבן |
|
וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו |
ויאמר משה אל אהרן מה עשה לך העם הזה כי הבאת
עליו חטאה גדלה אהרון וחור אינם תומכים במשה |
|
וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲשֶׁר
אָמַר-לוֹ מֹשֶׁה--לְהִלָּחֵם, בַּעֲמָלֵק |
וישמע יהושע את קול העם ברעה ויאמר אל
משה קול מלחמה במחנה |
|
אָנֹכִי נִצָּב עַל-רֹאשׁ הַגִּבְעָה, וּמַטֵּה
הָאֱלֹהִים, בְּיָדִי. |
ככלתו לדבר אתו בהר סיני שני לחת העדת
לחת אבן כתבים באצבע אלהים... וירד משה מן ההר ושני לחת העדת בידו (יד – מילה מנחה) |
|
וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו, מִזֶּה
אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד |
מזה ומזה הם
כתבים |
|
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאׇזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם. |
וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְאִם אַיִן מְחֵנִי נ ָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ. וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה מִי אֲשֶׁר חָטָא לִי אֶמְחֶנּוּ מִסִּפְרִי. |
|
מחר אנכי ניצב על ראש הגבעה |
חג ל-ה' מחר...ויהי ממחרת... וַיְהִי, מִמָּחֳרָת, וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה
אֶל-הָעָם, אַתֶּם חֲטָאתֶם חֲטָאָה גְדֹלָה |
|
ושים באזני יהושע |
פָּרְקוּ נִזְמֵי
הַזָּהָב אֲשֶׁר בְּאׇזְנֵי נְשֵׁיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וְהָבִיאוּ
אֵלָי |
|
וַיִּבֶן מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ
וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יְהֹוָה נִסִּי |
וַיַּרְא אַהֲרֹן
וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ |
|
וַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ
אֶת עֲמָלֵק וְאֶת עַמּוֹ לְפִי חָרֶב |
וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה
אָמַר יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל שִׂימוּ אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ |
ייתכן שההקבלה בין שני הסיפורים באה ללמד אותנו מה קורה כאשר אהרון
וחור תומכים במשה (ידי משה חזקות ואינן נופלות), ומה קורה כאשר הם אינם תומכים בו
(הידים לא "מצליחות" להחזיק את הלוחות ושוברות אותן). המדרש מתאר את חור
כמי שנרצח ע"י העם שדרש את העגל אולם גם ייתכן שהוא נעלם מהסיפור כי לא נקט
עמדה.
ניתן לראות את העלייה לגבעה בניגוד לירידה מההר.
בתחילת פרשת פקודי נאמר:
"(לח,כא) אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן
מִשְׁכַּן הָעֵדֻת, אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל-פִּי מֹשֶׁה: עֲבֹדַת, הַלְוִיִּם, בְּיַד אִיתָמָר,
בֶּן-אַהֲרֹן הַכֹּהֵן.
(לח,כב) וּבְצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי
בֶן-חוּר, לְמַטֵּה יְהוּדָה, עָשָׂה, אֵת כָּל-אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה."
שמו של בצלאל נזכר עם שם אביו וסבו, (3 פעמים אם זכור לי נכון) בניגוד
לרוב דמויות המקרא, הנקראות רק לפי שמן ושם אביהן.
אפשר לומר שהיה תיקון ע"י צאצאיהם של אהרון וחור, שלא נקטו עמדה/
נקטו עמדה שלילית. לכן חשוב לתורה לייחס את בצלאל כמעט בכל הזכרותיו לחור סבו.
בצלאל, אהרון ובניו חוזרים לנקוט עמדה חיובית כמו במלחמת עמלק.
אבא: "וכי ידיו של משה עושות
מלחמה...אלא כל זמן שרואין...ומשעבדין את ליבן...לאביהם שבשמים..."
כשהפסיקו לראות את ידיו...הפסיקו לשעבד
את ליבם...
אני: זה
באמת מתאים...המילה יד חוזרת הרבה בשתי הפרשיות.
תגובות
הוסף רשומת תגובה