פשט בארי

 פרשת בלק התשפ"א 1. המדרש קושר את בלעם ללבן (ראה כאן ). נראה שראיה טובה לקשר כזה היא השוואה בין ברכותיו של בלעם (במדבר כב-כד) לברכותיו של יעקב (בראשית מט-נ): (א. אפשר גם להוסיף "וישטמוהו בעלי חיצים" - "נאום הגבר שתם העין", בהנחה שתי"ו וטי"ת נהגות באופן דומה... ב. הצבעים מתוך אתר "על התורה" - מעבדת התנ"ך.) בלעם בברכתו אף מזכיר כמה פעמים את השם יעקב/ישראל ונראה שמנסה להתכתב עם ברכת יעקב.  בחלק מהמקרים נראה שברכתו של יעקב עוברת לעמים אחרים:  במקום שראובן יהיה ראשית - עמלק נהיה כזה.  במקום איתנות אצל יוסף - איתנות אצל הקיני. 2. שם שד"י: לא ידוע מה פירוש שם זה ויש הצעות רבות (וראה אנציקלופדיה מקראית לערך "אל שדי"). אחת ההצעות היא שמקורו בארמית: שדא = השליך. גם אם פירוש זה לא נכון, כותב התורה ידע כנראה את הקשר הזה ולכן ניתן לראות משחקי מילים בין שם שד"י להפלה: בראשית י"ז: (א) וַיְהִ֣י אַבְרָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְתֵ֣שַׁע שָׁנִ֑ים וַיֵּרָ֨א יְהוָ֜ה אֶל־אַבְרָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֲנִי־אֵ֣ל שַׁדַּ֔י הִתְהַלֵּ֥ךְ...

 בס"ד נקודים יהיה שכרך בירור תופעת "נקוד על" במקרא 20.06.21 הופעת נקודות על אותיות מוסברת באבות דרבי נתן פרק ל"ד (נוסח א') [וכן בבמדבר רבה ג' י"ג]: "למה? אלא כך אמר עזרא: אם יבוא אליהו ויאמר לי: מפני מה כתבת כך? אומר אני לו: כבר נקדתי עליהן. ואם אומר לי: יפה כתבת אעבור נקודה מעליהן". (אמנם נאמר רק על סעיף 10 להלן). לפי מקור זה, ה"נקוד" מסמל מילה שהיה ספק באופן המסירה שלה. כדאי גם לקרוא את דברי הרמב"ם כאן  (במקור זה קיימים ביאורים אחרים לנאמר כאן). אין מטרת מאמר זה לקבוע מהו הנוסח הנכון, ויש ללכת ע"פ המסורה. באמצעות עקרון זה אסקור את הופעותיה של התופעה: 1. "יִשְׁפֹּט ה' בֵּינִי וּבֵינֶיךָ" (בראשית טז ה) - נקוד על יו"ד שנייה של ביניך. הסיבה: רש"י על אתר מעיר: "כל 'בינך' שבמקרא חסר, וזה מלא". (לפי נוסח המסורה קיים עוד מקום נוסף - בראשית יג, ח). מכאן שהיה ספק אם לכתוב לפי שאר ההופעות במקרא או לא. 2. "וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אַיֵּה שָׂרָה אִשְׁתֶּךָ" (בראשית יח ט) - נקוד על אי"...

 בס"ד פרשת קורח * "וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל הָעֵדוּת וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים" (במדבר יז כג).  מדוע דווקא שקדים? תשובה: האות הזה נעשה לשם "אוֹת לִבְנֵי מֶרִי וּתְכַל תְּלוּנֹּתָם מֵעָלַי וְלֹא יָמֻתוּ...". (שם יז כה). שקד הבר הוא מר, ולא ניתן לאכול מכל עץ שקד (עיין עוד קרן זווית, נדב שנרב, עמ' 85-86; ויקיפדיה העברית, ערך שקד מצוי).  כדי לסמל את המרי של המתנגדים נעשה שימוש ברעיון זה: השקד הטוב ביותר הוא זה שאינו מר, כדי שישראל ילמדו לא להיות מרירים. * הקבלה בין העלילה בתחילת הפרשה לדינים המופיעים בסופה: א. " וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָת בֶּן לֵוִי..." (טז א)  כנגד: "כֹּל חֵלֶב יִצְהָר וְכָל חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן רֵאשִׁיתָם אֲשֶׁר יִתְּנוּ לַיהוָה לְךָ נְתַתִּים" (יח יב).  [לאחר שבן יצהר מתלונן על הכהונה, באים דינים לקביעת מעמד הכהנים, בהם מופיע דין גם על היצהר]. ב. "וַיִּחַר לְמֹשֶׁה מְאֹד וַיֹּאמֶר אֶל יְהוָה אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָ...

 תגליות מאתר DICTA 26.10.20 באתר DICTA יש כלי לסיווג סגנוני של טקסטים מקראיים שנקרא " Tiberias Stylistic Classifier for the Hebrew Bible ". ניתן לבחון באמצעותו את הדמיון בין ספרים שונים בתנ"ך. ההשוואה נעשית לפי דמיון סגנוני. אם נזהה ברמת ביטחון גבוהה דמיון בין טקסטים שונים נדע שנכתבו באותה תקופה. 1. כאשר מכניסים כ-CLASSES את ספר יהושע וספר שמואל (א' וב' ביחד) ובטקסט לסיווג (Text for Classification) את ספר שופטים מקבלים את התוצאה הבאה: איור א' מראה את ההשוואה לשני ה-CLASSES לפי פרקים בספר שופטים. שני הפרקים הראשונים דומים לספר יהושע ברמת ביטחון גבוהה (מסומן בירוק) ואילו הפרקים שלאחריו דומים יותר (ברובם) לספר שמואל (מסומן בסגול). כאשר מכניסים ספרים נוספים ל-CLASSES מתקופות שונות: מקבלים תוצאה דומה: מכאן ניתן להביא חיזוק למיקומו וזמנו של ספר שופטים בין ספר יהושע לספר שמואל, וראייה שאינו נכתב בתקופת המלוכה או בתקופה הפרסית. 2. כאשר עושים מבחן דומה לספר שמואל מבין הספרים: מקבלים כי: High Mid Low 34 6 0 53 37 0 30 0 14 34 51 31 25 0 31 52 16 81 0 76 0 23 44 0 46 15...

  השוואה בין שבירת הלוחות למלחמת עמלק 13.03.21 מלחמת עמלק (סוף פרשת בשלח) שבירת הלוחות (פרשת כי תשא) וּמֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר , עָלוּ רֹאשׁ הַגִּבְעָה וירד משה מן ההר (   ואל הזקנים אמר שבו לנו בזה עד אשר נשוב אליכם והנה אהרן וחור עמכם מי בעל דברים יגש אלהם) וַיִּקְחוּ- אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ לחת העדת לחת אבן וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו ויאמר משה אל אהרן מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדלה אהרון וחור אינם תומכים במשה וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲשֶׁר אָמַר-לוֹ מֹשֶׁה-- לְהִלָּחֵם , בַּעֲמָלֵק וישמע יהושע את קול העם ברעה ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה אָנֹכִי נִצָּב עַל-רֹאשׁ הַגִּבְעָה , וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים , בְּיָדִי . ככלתו לדבר אתו בהר סיני שני לחת העדת לחת אבן כתבים באצבע אלהים ... וירד משה מן ההר ושני לחת העדת בידו ( יד – מילה מנחה) וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו, מ...