פרשת בלק התשפ"א 1. המדרש קושר את בלעם ללבן (ראה כאן ). נראה שראיה טובה לקשר כזה היא השוואה בין ברכותיו של בלעם (במדבר כב-כד) לברכותיו של יעקב (בראשית מט-נ): (א. אפשר גם להוסיף "וישטמוהו בעלי חיצים" - "נאום הגבר שתם העין", בהנחה שתי"ו וטי"ת נהגות באופן דומה... ב. הצבעים מתוך אתר "על התורה" - מעבדת התנ"ך.) בלעם בברכתו אף מזכיר כמה פעמים את השם יעקב/ישראל ונראה שמנסה להתכתב עם ברכת יעקב. בחלק מהמקרים נראה שברכתו של יעקב עוברת לעמים אחרים: במקום שראובן יהיה ראשית - עמלק נהיה כזה. במקום איתנות אצל יוסף - איתנות אצל הקיני. 2. שם שד"י: לא ידוע מה פירוש שם זה ויש הצעות רבות (וראה אנציקלופדיה מקראית לערך "אל שדי"). אחת ההצעות היא שמקורו בארמית: שדא = השליך. גם אם פירוש זה לא נכון, כותב התורה ידע כנראה את הקשר הזה ולכן ניתן לראות משחקי מילים בין שם שד"י להפלה: בראשית י"ז: (א) וַיְהִ֣י אַבְרָ֔ם בֶּן־תִּשְׁעִ֥ים שָׁנָ֖ה וְתֵ֣שַׁע שָׁנִ֑ים וַיֵּרָ֨א יְהוָ֜ה אֶל־אַבְרָ֗ם וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֲנִי־אֵ֣ל שַׁדַּ֔י הִתְהַלֵּ֥ךְ...