רשומות

מציג פוסטים מתאריך ינואר, 2024

ערבית והבנת המילים במקרא

* וימש חושך (שמות י, כא) - מפרש רש"י "כמו: ויאמש, יש לנו תיבות הרבה חסירות אל״ף, לפי שאין הברת האל״ף נכרת כל כך, אין הכתוב מקפיד על חסרונה, כגון: לא יהל שם ערבי (ישעיהו י״ג:כ׳) – כמו: לא יאהל, לא יטה אהלו, וכן: ותזרני חיל (שמואל ב כ״ב:מ׳) – כמו: ותאזרני". הנ"ל מתאים לערבית مساء (masa'an) - ערב. כלומר, כאילו נכתב "ויהי חשוך החושך". * ויאמר אלהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו את העם (שמות ה ד) - כותב הרמב"ן: "תפריעו את העם ממעשיו – אמר אנקלוס: תבטלו, וכן: פורע מוסר (משלי י״ג:י״ח), ותפרעו כל עצתי (משלי א׳:כ״ה)". הנ"ל מתאים לערבית متوفرعا (mutawafiriean) - חופשי, זמין (לדוגמא, זמין בלו"ז). אולי ממילה זו נגזר גם free באנגלית? * לחם ובשר - בשר בערבית נכתב لحم (lahm). לפי ויקימילון (ערך 'לחם'): השורש ל־ח־ם בעברית מתאר גם מאבק אלים (עיינו: לחם א). בערבית פירוש המילה لَحْم (לַחְם) הוא "בָּשָׂר", ומכאן אפשר להסיק, כי פירוש המילה המקורי היה ציד, והמזון המופק מן הציד. עם שינוי תזונת האדם והמעבר לחקלאות באזור הסהר הפורה,הח...

ההר הטוב הזה והלבנון

בתחילת הפרשה משה מתחנן לעבור לארץ: "אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן". מהו אותו ההר הטוב והלבנון?  השאלה מחריפה אם נלך לפי הצעתו של רש"י, שזהו פסוק אנכרוניסטי המדבר על הר הבית עליו נמצא המקדש העשוי מעצי הלבנון - ארזים. (רש"י אמר את פירושו בדרך הדרש כמובן ולא התכוון לאחר את כתיבת הפסוק).  קידוש ההר נעשה בתקופת דוד בסיפור גורן ארוונה ובניית הבית מעצי הלבנון (המקדש והארמון) נעשו בימי שלמה (וְהִנְנִי אֹמֵר לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָי כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל דָּוִד אָבִי לֵאמֹר בִּנְךָ אֲשֶׁר אֶתֵּן תַּחְתֶּיךָ עַל כִּסְאֶךָ הוּא יִבְנֶה הַבַּיִת לִשְׁמִי. וְעַתָּה צַוֵּה וְיִכְרְתוּ לִי אֲרָזִים מִן הַלְּבָנוֹן וַעֲבָדַי יִהְיוּ עִם עֲבָדֶיךָ וּשְׂכַר עֲבָדֶיךָ אֶתֵּן לְךָ כְּכֹל אֲשֶׁר תֹּאמֵר כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי אֵין בָּנוּ אִישׁ יֹדֵעַ לִכְרָת עֵצִים כַּצִּדֹנִים). הצעה אחרת שאינה מאחרת את כתיבת הפסוק היא כדלקמן: ראשית, כבר בפרק א' נכתב על הלבנון: "פְּנוּ וּסְ...

מעמד הסנה

שאלה: מהי מטרתו של מעמד הסנה? מה הוא מסמל? תשובה...אולי: משה מתואר עד מעמד הסנה כמשפיע על המציאות, וכמי שאינו נותן למציאות הקיימת להמשיך: * בסיפור האיש המצרי והעברי. (+הניצים, שלא הצליח שם...) * בסיפור בנות יתרו והרועים. גם ה' מתואר כמשפיע על המציאות:  * למרות העינוי של ישראל הם מתרבים ופורצים,  * למרות המכות, ליבו של פרעה יתחזק. ה' רוצה לסמן למשה שהם נוהגים באותה דרך ולכן מראה לו  שלמרות שהסנה בוער, הוא איננו אוכל.