פשט בארי

  אמרתי אחכמה - לפשרה של פרה אדומה פז בורשטיין – 07.25   פרשת חוקת פותחת בציווי על פרה אדומה. מצווה זו מתוארת בספרות כמצווה חסרת פשר. כפי שכותב רש"י בשם המדרש: "השטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר: מה המצוה הזאת, לפיכך כתב בה חוקה, גזירה היא מלפני אין לך רשות להרהר אחריה". קיים דמיון בין הפרוצדורה שבמצווה זו ובין מצוות אחרות בתורה: פסח, מעשה שעיר של יוה"כ, טהרת מצורע ועגלה ערופה: הצבע האדום: בדומה לפרה האדומה [1] , גם בפסח מצרים צוו ישראל למרוח דם על מזזות בתיהם, במצורע נטבלת הציפור בדם ורק אז משולחת, ובעגלה הערופה כנראה שמבצבץ דם אדמדם פה ושם. לפי חז"ל, נדרש השעיר המשתלח להיות מעוטר בקרניו ב"לשון של זהורית" [2] . מיקום הביצוע: בפרה אדומה הטקס קורה מחוץ למחנה, בדומה לשעיר המשתלח אל ארץ גזירה (הציווי לזריקה מצוק הוא לא פשט המקרא [3] ), לציפור החיה המשתלחת אל פני השדה, ולעגלה ערופה הנערפת בנחל איתן (אזור הואדי היבש הקרוב לעיר – אזור שלא מיועד לחקלאות [4] ). בניגוד לכל אלה, מצווים ישראל בפסח שלא לצאת מבתיהם כל זמן אכילת הקרבן. שימוש ב...