פשט בארי

לגבי הטועים והתועים המבקשים להלביש על הפסוק "נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים" פרשנות שכביכול אהב דוד את יהונתן אהבת אישה... ניתן לראות לגבי שאול, עליו מסופר ש"אין כמהו בכל העם" (שמו"א י'), שהנשים העריצו אותו. שמו"א ט: הֵ֗מָּה עֹלִים֙ בְּמַעֲלֵ֣ה הָעִ֔יר וְהֵ֙מָּה֙ מָצְא֣וּ נְעָר֔וֹת יֹצְא֖וֹת לִשְׁאֹ֣ב מָ֑יִם וַיֹּאמְר֣וּ לָהֶ֔ן הֲיֵ֥שׁ בָּזֶ֖ה הָרֹאֶֽה׃  יב וַתַּעֲנֶ֧ינָה אוֹתָ֛ם וַתֹּאמַ֥רְנָה יֵּ֖שׁ הִנֵּ֣ה לְפָנֶ֑יךָ מַהֵ֣ר  ׀  עַתָּ֗ה כִּ֤י הַיּוֹם֙ בָּ֣א לָעִ֔יר כִּ֣י זֶ֧בַח הַיּ֛וֹם לָעָ֖ם בַּבָּמָֽה׃  יג כְּבֹאֲכֶ֣ם הָעִ֣יר כֵּ֣ן תִּמְצְא֣וּן אֹת֡וֹ בְּטֶ֩רֶם֩ יַעֲלֶ֨ה הַבָּמָ֜תָה לֶאֱכֹ֗ל כִּ֠י לֹֽא־יֹאכַ֤ל הָעָם֙ עַד־בֹּא֔וֹ כִּי־הוּא֙ יְבָרֵ֣ךְ הַזֶּ֔בַח אַחֲרֵי־כֵ֖ן יֹאכְל֣וּ הַקְּרֻאִ֑ים וְעַתָּ֣ה עֲל֔וּ כִּי־אֹת֥וֹ כְהַיּ֖וֹם תִּמְצְא֥וּן אֹתֽוֹ׃  יד וַֽיַּעֲל֖וּ הָעִ֑יר הֵ֗מָּה בָּאִים֙ בְּת֣וֹךְ הָעִ֔יר וְהִנֵּ֤ה שְׁמוּאֵל֙ יֹצֵ֣א לִקְרָאתָ֔ם לַעֲל֖וֹת הַבָּמָֽה׃ הנשים מפלרטטות איתו יותר ממה שהיו צריכים (כמו בסיפור עם ברוריה). שמו"א י...

מהי תרומתו הספרותית של סיפור אתון בלעם?  לדעתי, הוא משמש כמבוא או כמין משל שהנמשל לו הוא סיפור הקללות שהפכו לברכות. כיצד? לשון נופל על לשון יוכיח.  * מתוך שראתה האתון מלאך האלוהים ברגל הראשונה, נטתה מדרכה והלכה השדה. אף בבלק נאמר "וַיִּקָּחֵהוּ שְׂדֵה צֹפִים". * וכן מתוך שראתה האתון ברגל השניה כי חרב ביד המלאך, הלא מיד תטה דרכה ותלחץ רגל בלעם אל הקיר. אף בבלק נאמר שלקחו לבלעם אל קרית חצות. * מתוך שחרדה האתון אל המלאך בשלישית, עמדה במקום צר אשר לא תוכל לנטות ימין או שמאל. אף בלעם הראה לבלק כי טוב בעיני האל לברך את ישראל, על כן ברכם ולא הלך כפעם הראשונה וכפעם השניה לקראת נחשים. נראה שכפי שבפעמיים הראשונות ניסתה האתון לברוח אל השדה ואל הקיר ובשלישית הבינה כי אינה יכולה (דגם פעמיים ושלוש) אף בלעם, הנמשל לאתונו (אולי כדרך זלזול) חשב פעמיים כי יוכל להתחמק באמצעות הקטרה בשדה צופים ובקרית יערים, אך בפעם השלישית הבין כי לא יוכל לנטות ימין או שמאל. המסקנה - תמים תהיה עם ה אלוקיך. (מעניין שנטייה ימין או שמאל קיימת גם במשמעות של חוסר הסכמה "עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל ה...

קן ציפור- מחלוקת הפרשנים בטעם המצווה אכזריות - הרשב"ם מייחס את המצווה לקבוצת מצוות דומות כמו "לא תבשל גדי בחלב אמו" ו"אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד" שגם הן עוסקות בנטילת נשמה מבע"ח ומבניו ביחד. לשיטתו, המכנה המשותף למצוות אלו היא מניעת אכזריות ורעבתנות באכילת "משפחה" של בע"ח. בשיטה זו מחזיק גם אבן עזרא ומביא פסוק המתאר את אכזריות המלחמה "בְּיוֹם מִלְחָמָה אֵם עַל בָּנִים רֻטָּשָׁה", מתוך הושע י, יד. הרמב"ן מסביר את דברי המשנה "האומר על קן ציפור יגיעו רחמיך...משתקין אותו" שהכוונה היא שלא נאמר שהקב"ה חומל על בעלי החיים ולכן ציווה על שילוח הקן, אלא שרצה לקבוע בנפשותנו את מידת הרחמים. צער בעלי חיים - חולק על המשנה שהובאה לעיל וסובק שיש לתת טעם למצוות. לדידו, נצטווינו לשלח את האם, כדי שלא תצטער בראותה שלוקחים ממנה את בניה. בדומה לכך, האברבנל סובר שהמצווה נועדה לשמירה על ציפורים. השרשת כיבוד הורים - גישה שמביא רד"צ הופמן. "כאשר האדם משלח את האם כשהוא אומר לקחת את הבנים, משתרשת בו ההרגשה שכאילו גם אצל הצפורי...

מדוע נבחר אלעזר הכהן להיות אחראי על הכנת מי הנידה של פרה אדומה? אם תאמר שאהרון נפטר, הרי הציווי הוא למשה ואהרון "וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר". אלא שתפקידו של אלעזר הוא: "וּנְשִׂיא֙ נְשִׂיאֵ֣י הַלֵּוִ֔י  אֶלְעָזָ֖ר  בֶּן־אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֑ן פְּקֻדַּ֕ת שֹׁמְרֵ֖י מִשְׁמֶ֥רֶת הַקֹּֽדֶשׁ". (במדבר ג). כלומר, הוא אחראי על שאנשים שאינם מותרים להכנס למקדש לא יכנסו. ואכן נכתב בפרשתנו: "כָּל הַנֹּגֵעַ בְּמֵת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם אֲשֶׁר יָמוּת וְלֹא יִתְחַטָּא אֶת מִשְׁכַּן יְהוָה טִמֵּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל כִּי מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו טָמֵא יִהְיֶה עוֹד טֻמְאָתוֹ בוֹ". מי שנטמא אינו מותר בכניסה לקדש עד שיטהר. לכן בפרשת קורח נאמר גם שתפקידו הוא לשמר את זכרון חטאם של מאתים וחמשים מקטירי הקטורת: "וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. אֱמֹר אֶל אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן וְיָרֵם אֶת הַמַּחְתֹּת מִבֵּין הַשְּׂרֵפָה וְאֶת הָאֵשׁ זְרֵה הָלְאָה כִּי קָדֵשׁוּ. אֵת מַחְתּוֹת הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשֹׁתָם וְעָשׂוּ אֹתָם רִקֻּעֵי פַחִי...

וַיְהִ֣י מִֽמׇּחֳרָ֗ת וַיָּבֹ֤א מֹשֶׁה֙ אֶל⁠־אֹ֣הֶל הָעֵד֔וּת וְהִנֵּ֛ה פָּרַ֥ח מַטֵּֽה⁠־אַהֲרֹ֖ן לְבֵ֣ית לֵוִ֑י וַיֹּ֤צֵֽא פֶ֙רַח֙ וַיָּ֣צֵֽץ צִ֔יץ וַיִּגְמֹ֖ל שְׁקֵדִֽים מדוע זה סימן הבחירה באהרן ככהן? המוטיבים הנ"ל מופיעים בעיצוב של בית המקדש: פרח - מופיע במנורה ציץ - על ראש הכהן הגדול שקד - גביעים משוקדים במנורה (לעץ השקד יש גביעים באזור הפרח עד כמה שזוכר...). לכן צמח השקד מתאים יותר מכל הצמחים לעניין זה. אבל מדוע מוטיב השקד מופיע במקדש?  הראתי במאמר אחר בנושא כאן בבלוג שהשקד האכיל היה נדיר כי רוב עצי השקד הוציאו שקדים מרים. לכן יעקב מבקש שיורידו שקדים למצרים: "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם אִם כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה מְעַט צֳרִי וּמְעַט דְּבַשׁ נְכֹאת וָלֹט בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים".  וכמו שכתבתי, ה' עשה "אות לבני מרי" - בני ישראל המרים, ע"י שהראה להם שכפי שלא כל השקדים שווים, ויש שקדים מיוחדים, כך גם מעמד אהרון/הכהנים/הלוויים אינו שווה למעמג שאר העם.